נוירו-פידבק

נוירו-פידבק הינו ביופידבק אשר נערך באחת משתי דרכים: האחת, באמצעות EEG (חיבור אלקטרודות למשטח הקרקפת) אשר מאפשר מתן פידבק על מערכת העצבים המרכזית של המטופל. במהלך הטיפול, לומד המטופל להשפיע באופן ישיר על הפעילות העצבית המוחית. השנייה הינה, HEG אשר נעזרת ב חיישני חום אשר משקפים את זרימת הדם לאזורי המוח הפעילים השונים.

מגלה הטכניקה של הנוירו-פידבק הינו בארי סטרמן, אשר היה חוקר אפילפסיה בחתולים. סטרמן הצליח לחסן את החתולים האפילפטיים מפני התקפים נוספים. מאוחר יותר התגלה כי טכניקה דומה ישימה גם עבור בני אדם אשר אינם מגיבים לטיפול תרופתי למחלה. מאז נודע הנוירו-פידבק כמסייע במגוון תסמונות ובמרכזן הפחתה משמעותית בשימוש בתרופות ושיפור ניכר בתפקוד אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז (ADHD).

ישנם ארבעה סוגי גלי מוח אשר משמשים בנוירו-פידבק. הראשון הינו, גלי אלפא, אשר מקושר לערנות ורוגע. חוקרים מצאו כי העלאת גלי אלפא באמצעות נוירו-פידבק מביאה לתחושות טובות אצל המטופל, ובכללן דימויים נעימים. הסוג השני הינו, גלי תטא אשר קשורים למצב שינה, גלים אלו מעורבים ביכולתנו לדמיין, אולם רמה גבוהה מדי של גלים כאלו נקשרה למצב הפתולוגי של ADHD. סוג שלישי הינו גלי הבטא אשר עשויים להיות קשורים מחד למצב של ריכוז ומיקוד קשב ומאידך למצבי חרדה וערנות יתר. לבסוף, ישנם גלי הדלתא האיטיים אשר מקושרים למצב של שינה עמוקה.

לכל הפרעה, או מטרה בנוירו-פידבק קיים פרוטוקול ייחודי אשר מאפשר עבודה ממוקדת. כך למשל, לוויסות של עוררות יתר, יש לעבוד על העלאת גלי בטא. לתמיכה בטיפול בהתמכרויות מצמצמים את הופעת הבטא ומעלים באופן יחסי את גלי התטא. לבסוף, לטיפול בADHD מנסים להגביר את גלי הבטא.

נירו-ופידבק היא שיטה בה אנו מקבלים משוב (פידבק) על הפעילות המוחית שלנו (נוירו), ולומדים לשנותה על מנת להשיג שיפור בתחום הקשב והריכוז בעיקר, ללא שימוש בתרופות.

מה קורה במוח?

הפעילות העצבית במוחנו מושפעת ומשפיעה על ההתנהגות שלנו, המחשבות, הפעילות הפיזית, התחושות והרגשות. במדידת EEG, המודדת את גלי המוח (electroencephalogram) ניתן לראות אורכי-גל שונים, אשר נהוג לסווג לארבעה סוגים:
גלי אלפא, 8-12 הרץ: קשורים במצב עירני ורגוע.
גלי תטא, 4-7 הרץ: ניכרים בחלקים שונים של המוח כאשר אנו 'נכנסים לשינה'. זהו מצב שבו הדמיון דומיננטי במיוחד, וניתן להשוותו לריחוף או חלימה בהקיץ. אם אנו מתמודדים עם הפרעת קשב (ADD) אנו נמצאים זמן רב במצב תטא אשר מפריע לנו.
גלי דלתא, 0-4 הרץ: האיטיים ביותר, מקושרים למצב של שינה עמוקה.
גלי ביטא, 12-25 הרץ: אופייניים למצב עירנות, הפניית קשב ממוקדת, ריכוז ולעתים גם קשורים למצבי חרדה.

מה עושים בטיפול נוירופידבק?

בטיפול נוירו-פידבק יניחו על ראשנו נקודות המודדות את גלי המוח. המדידה היא ללא קרינה או סכנה לגוף.

לאחר שאנו לומדים כיצד פועל מוחנו מבחינת הגלים השונים, נתחיל לשנותם, על ידי שיטת משוב חיובי:

כשאנו מדברים בטלפון ולפתע אנו שומעים מקוטע והקליטה אינה טובה, אנחנו מנסים לזוז ממקום למקום, עד שנמצא את המקום בו אנו שומעים הכי טוב- ושם נישאר.

בדומה לכך, בטיפול נוירו-פידבק אנו רואים למשל סרט, וכאשר פעילות המוח שלנו מוגברת בגלים מסויימים אשר אנו יודעים שפוגעים לנו בריכוז (למשל גלי ביטא), הסרט יחל פתאום להיות מקוטע, התמונה תהיה מטושטשת והסאונד חלש. ברגע שנצליח להביא את מוחנו למצב הרצוי- איכות הסרט תהיה גבוהה שוב. כך נאמן את מוחנו לפעול בצורה המיטבית עבורנו.

שיטת הנוירו-פידבק, בניגוד לטיפול תרופתי, הוכחה כפועלת לטווח ארוך.
אימון נוירו-פידבק נמשך בין 30-45 דקות ולעתים נדרשים כמה אימונים בשבוע.

*במרכז ניתן למצוא גם טיפולים בשיטת HEG החדשנית, אשר אינה מבוססת על גלי המוח אלא על זרימת הדם לאזורים שונים במוח. זרימה חזקה יותר פולטת חום רב יותר, אשר נקלט בחיישנים.

נוירופידבק – היסטוריה

בשנות ה-60, חוקר בשם בארי סטרמן גילה שהוא יכול 'לחסן' מוחם של חתולים בפני התקפים אפילפטיים. מאוחר יותר הוא הצליח לעשות זאת גם אצל אנשים הסבלו מאפילפסיה.
ב-1976 הצליח ג'ואל לובר מאוניברסיטת טנסי לעזור לילדים הסובלים מ-ADHD לשפר ציונים בלימודים, על ידי אימון המפחית גלי תטא.
ב-2002 מחקר מצא כי הטיפול בנוירופידבק, כאשר הגיע במקביל לטיפול תרופתי, הצליח לשמר את התוצאות למשך זמן ארוך יותר ולהפחית את המינון התרופתי.