ייעוץ והדרכת הורים

הדרכת הורים מהווה לעיתים קרובות חלק בלתי נפרד מן הטיפול בילדים ובמתבגרים. יתר על כן, לעיתים קרובות ישנה אף אפשרות שהטיפול כולו ייערך באמצעות הדרכת ההורים, ללא מעורבות הילד בתהליך הטיפולי הפרונטלי. הדבר חיוני במיוחד כאשר קיים חוסר שיתוף פעולה מצד הילד או המתבגר.

הדרכות הורים עשויות להועיל מאד במקרים של ילדים עם בעיות התנהגות שונות, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות חרדה, אוטיזם, פוסט-טראומה, הפרעות מצב-רוח, אובדנות ועוד. קיימות הדרכות הורים במגוון טכניקות, החל מגישות דינאמיות להדרכת הורים, דרך גישות קוגניטיביות-התנהגותיות ועד לגישה המערכתית בדגש על התנגדות לא-אלימה.

התוכניות השונות להדרכת הורים כוללות שני רכיבים עיקריים:

פסיכו-הדרכה (psycho-education)

שלב זה מהווה לעיתים קרובות את השלב הראשון בכל הדרכת הורים. מרכיב חיוני זה נועד על מנת להקנות להורים ידע בסיסי אודות ההפרעה ממנה סובל ילדם, בין היתר ילמדו ההורים את המינוח המקצועי של ההפרעה, אמצעים טיפוליים שונים (כגון תרופות), וכן ירכשו מידע חיוני אודות מהלך ההפרעה וסיכויי ההחלמה. לאחר מכן יובהרו שיטת הטיפול שתינקט במהלך ההדרכה הנוכחית, ותפקידם של ההורים בתוך הטיפול.

שילוב ההורים בטיפול כסוכני המטפל

בעיקר כאשר ההורים נמצאים במסגרת טיפולית ללא הילד, הדגש הוא להפוך את ההורים לסוכנים-מטפלים עבור ילדם. לרוב ישנם מספר מאפיינים עיקריים:

• עיצוב התנהגות – ההורים לומדים כיצד להבנות מערכים חיזוקים ועונשים אשר תכוון ליצירת ההתנהגות הרצויה אצל הילד.
• יצירת שינויים קוגניטיביים – זיהוי סכמות ודפוסי התנהלות מוכרים בבית ומול הילדות והבניית דרכי פעולה חלופיות.
• הרפיה ודמיון מודרך

מאפיינים נוספים של מרבית הדרכות ההורים כוללים הגדרת הבעיה וניטור התנהגותו של הילד על ידי טבלאות ויומני אירועים, זיהוי ושינוי של עמדות הוריות שגויות או לא יעילות וכן שיפור מיומנויות תקשורת הוריות.